הערכת ביצועים- חלק א'

6 הערכת ביצועים- חלק א

ארגונים מפתחים סוג של יחסי אהבה-שנאה לתהליכי הערכת ביצועים 😊 ובצדק. תהליך "כבד" הדורש משאבים רבים ואם עושים אותו נכון- אז גם כל הפערים 'יוצאים מתוך החורים' ואז נדרשת תוכנית התערבות.

אם נתבונן על התהליך בצורה הוליסטית אין כמעט נושא שלא נכנס לעולם הערכות הביצועים- מוטיבציה, מחוברות, ביצועים, טאלנטים, אסטרטגיה, תרבות, פערים, ביצועי צוותים, משוב, מערכות יחסים, עבודת ממשקים…

ולכן ההמלצה שלי היא להשקיע בתהליך מותאם לארגון ולתרבות, כי הוא יכול לסחוף אחריו ארגון שלם.

נכון, הוא תהליך מאתגר בעיקר כי הוא מושפע מטרנדים ומגמות מאקרו. אבל גם מנושאי מיקרו כמו: מיומנויות מנהלים- באיזו מידה המנהלים מיומנים בקביעת יעדים איכותניים וכמותיים, בזיהוי חוזקות ובמתן משוב (וגם עובדים שלא תמיד יודעים למה לצפות ולא תמיד יודעים להכיל את זה).

ביצועי עובדים מוגדרים כאופן שבו עובד ממלא את חובותיו ומבצע את המשימות הנדרשות לו. זה מתייחס לשלושה פרמטרים- איכות, אפקטיביות ועקביות.

מטרות התהליך משלוש זוויות:

מזווית הארגון:

•    כלי אסטרטגי לזיהוי תמות ארגוניות

•    תכנון עתידי של המשאב האנושי

•    זיהוי פערים- כולל פערי ידע

•    כלי לקבלת החלטות (כמו: שימור עובדים)

מזווית המנהל.ת

•    מיפוי אזורי חולשה/חוזקה ברמת הצוות/היחידה

•    הזדמנות לשיח אחר ויצירת בטחון ותחושת וודאות אצל העובדים

•    הזדמנות לחיבור ובניית מערכת יחסים

מזווית העובד.ת

•    תיאום ציפיות וקבלת משוב

•    הזדמנות לצאת "מהשוטף" ולקיים שיחת התפתחות אישית

•    הזדמנות להעברת מסר למנהל/לארגון

קצת על מגמות מהשנים האחרונות:

(1)  הסתכלות על התהליך כמתמשך ולא נקודתי

(2)  מעבר מתהליך ארוך ומסורבל לתהליך קצר וגמיש

(3)  תרבות של משוב- כולם נותנים ומקבלים משוב (ברור לנו מאיפה זה מגיע)

(4)  הפרדה בין שיחת ביצועים ותגמול לשיחת פיתוח אישי

(5)  מדידה והערכת ביצועים של צוותים ולא אינדיבידואליים

(6)  תהליך *מותאם אישית* לצרכי היחידות השונות

(7)  שימוש מועט בציונים ומתן דגש לזיהוי טאלנטים

(8)  משוב 360- פידבק רחב מכמה זוויות

לאור המגמות, האתגרים והמשאבים הנדרשים- למה בכל זאת?

שאלה טובה.

אולי לא חייבים.

ארגונים המפעילים מנגנונים של משוב שוטף, שיחות קריירה ופיתוח עובדים (היום מדברים על שגשוג thriving ולא התפתחות), ביצועים ותפוקות שנמדדות – אולי לא צריכים תהליך שנתי/חצי שנתי כפי שאנחנו מכירות ותופסות אותו.

מה שבטוח שצריך להפוך אותו לאג'ילי ומותאם לתחומי העיסוק. דוגמא לכך היא תהליך הערכת ביצועים במוקדי שירות לקוחות- הוא לא יכול להיות זהה לתהליך המלא.

עולם היעדים

אני חושבת ששיחה שכל מהותה "רכה" היא שיחה לא טובה, כזו שלא מאפשרת התפתחות. אולי זה הצד העסקי/פיננסי שבי- שחושב גם על "השורה התחתונה". אני ממליצה להגדיר יעדים.

•    יעדים יוצרים מיקוד של המאמץ בכיוון ברור

•    יעדים יוצרים סדר ומבנה בארגון העבודה

•    יעדים מייצרים מיקוד ניהולי במה שחשוב, מעבר לשוטף

•    יעדים מייצרים אנרגיה ודוחפים לביצוע

היעדים הם נגזרת של התרבות והאסטרטגיה, לדוגמא: ארגון הנותן שירותים, זה המהות שלו ולכן אחת מדרישות התהליך יכולה להיות שכל אחד ממנהלי הארגון יגדירו לפחות יעד אחד בנושא שירות.

דוגמאות ליעדים:

•    השגת ציון X בסקר שביעות רצון לקוחות

•    ביצוע X פגישות יזומות ברבעון עם לקוח X לטובת הבנת הצרכים וזיהוי הזדמנויות לחיזוק הקשר

•    ביצוע X מפגשי למידה צוותים ברבעון לטובת ניתוח מקרים של שירות מצוין / שירות שלא עמד בציפיות והפקת לקחים.

•    הגדרת סטנדרטים אחידים ומדיניות בתחום השירות ללקוח במחלקה

•    ניהול תהליך חניכה של חבר צוות חדש

•    קידום יוזמה חדשה בנושא _______ בקרב הצוות.

דוגמאות לתחומי הערכה והיגדים:

  • מגלה גמישות ומסתגל לשינויים בסביבת עבודתו (הובלת שינוי)
  • יוזם ומקדם רעיונות חדשים בתחום אחריותו ואף מעבר (יוזמה ופרו-אקטיביות)
  • משפר התנהגותו בעקבות משוב, לומד מניסיון ואינו חוזר על טעויותיו (חתירה לשיפור מתמיד)
  • משתף אחרים בידע המקצועי שצבר (פיתוח ידע, שיתוף וחניכה)

סרטונים וחומרים רלוונטים:

OKR’s

https://www.businessinsider.com/tech-companies-revenue-employee-2017-8

Scroll to Top
דילוג לתוכן