קריירה היא לא מסלול לינארי, שמתחיל בתפקיד זוטר, ממשיך בטיפוס בסולם ההיררכי הארגוני לתפקיד בכיר יותר, תוך קידום ולמידה מקצועית, מתוך שאיפה להגיע לטופ.
ופירמידות כמו בפירמידות- הולכות ונעשות צרות ובקצה יש מקום לבודדים.
יועצות הקריירה הלן טאפר ושרה אליס טוענות שזו תפיסה מיושנת ואינה מתאימה לעידן בו אנחנו חיים ועובדים ומציעות לאמץ מודל משורבט (שנראה יותר כמו קשקוש מאשר קו ישר) ולזנוח את סולם הקריירה. ואם כבר כתבתי על יצירתיות- מה יותר יצירתי "קשקוש" של ילד או הקווים המדויקים שלנו?. התשובה ברורה.
סולם הקריירה הוא מודל שמגביל את הלמידה ואת הזדמנויות של העובדים:
"אם ארגונים לא ייפטרו מהסולם, הם יפסידו את העובדים שלהם – האנשים שתמיד מתאימים את עצמם, שאף פעם לא מפסיקים ללמוד ושפתוחים להזדמנויות שמוצגות להם בדרך".
מודל משורבט כולל למשל עיסוק בכמה תחומים (שלא תמיד קשורים אחד לשני), היקפי משרה שונים (אין יותר מ9 עד 17),עבודה מרחוק ובמקומות שונים בעולם (נוודות דיגיטלית) ועוד.
עבור העובדים זה לא רק מרחיב את אפשרויות ההתקדמות בקריירה אלא אף מעצים את החוסן התעסוקתי שלהם בעולם המשתנה תדיר. המודל מבוסס על חוזקות וגילוי כשרונות ויכולות שיכולים לעזור לנו בהמשך המסע, ולא רק בעבודה.
המודל כולל מספר שלבים, שכולם כמו תמיד דורשים שינוי תפיסה וחיווט מחדש של תפיסות ואמונות:
- זיהוי ומיפוי חוזקות העל
- זיהוי ערכים מובילים
- בטחון- אמונה בעצמי ובדרך ויצירת מעגלי חוסן ותמיכה
- רשת- אנשים עוזרים לאנשים
- אפשרויות עתיד- בחינת הזדמנויות
אגב זה תהליך מדהים עבור תכנית התפתחות אישית לכל עובד.
התרגיל ההתחלתי בזיהוי חוזקות הוא לשאול חבר.ה/ משפחה/ עמית.ה לעבודה- באילו שלוש מילים תשתמש כדי לתאר אותי? ומתוך הדברים שעלו, יחד עם התפיסה העצמית- מהם שש חוזקות העל שלך?.





