הומור בעבודה

3 הומור בעבודה

את הדרך המחקרית שלי בכלל התחלתי במחקר על מנהיגות הרסנית ונרקיסיזם…אבל שמחה שבסוף ויתרתי על "הצד האפל" ובחרתי בתופעה חיובית יותר. הנושא בחר אותי אבל אני בוחרת אותו כל יום מחדש.

הומור הוא תופעה חברתית אוניברסלית, אנחנו אמנם לא מתייחסים אליו כך אבל יש בו את כל המרכיבים- הוא מתרחש (כמעט) בכל סיטואציה ואינטראקציה חברתית. מגיפת הקורונה העלתה את הנושא לקדמת הבמה (ובצדק) ולמרות שהתחלתי לחקור אותו לפני, מספר המחקרים בנושא הומור ו FUN במגמת עלייה מתמדת.

אם נחשוב על הכלים העומדים לרשותנו- הומור הוא אחד הכלים הזמינים והנגישים שיש. כולנו יכולים להקיף את עצמנו ביותר הומור ולאמן את השריר הזה (כן- הומור זה שריר..גם אני עובדת על זה..כי כמה כבר יועצת ארגונית, חוקרת ורואת חשבון יכולה להיות מצחיקה 😊).

ההגדרה השכיחה להומור היא שזה למעשה צורה של משחק חברתי, המשלב אלמנטים של הפתעה קוגניטיבית, ומערב תגובה רגשית המתורגמת להתנהגות שבאה לידי ביטוי בחיוך או בצחוק.

אם תשאלו אנשים- מתי הם צוחקים? מה לדעתכם הם יענו? בדר"כ יענו שהם צוחקים מקומדיה, סטנד-אפ ובדיחות.

אבל מהתבוננות עליהם ממחקרים מגלים שהם בעיקר צוחקים עם חברים. וכשאנחנו עם חברים אנחנו כמעט אף פעם לא צוחקים מבדיחות, אנחנו צוחקים איתם- להראות להם שאנחנו אוהבים אותם, שאנחנו נהנים מהשיתוף ומהביחד.

להומור יש השפעה גם על מערכות יחסים. במסגרת מחקר מעבדה, החוקרים בחנו שלוש קבוצות במידת שביעות רצון מהיחסים שלהם. הם ביקשו מהם להעלות זיכרונות משותפים – רגעים שמחים, רגעים לא נעימים וגם רגעים של צחוק משותף. קבוצת הזוגות שצחקו יותר ביחד היו 23% יותר שבעי רצון ממערכת היחסים שלהם ביחס לזוגות שהעלו רגעים משמחים.

ויש כמובן עוד רבות להרחיב על התרומה הפיזיולוגית של הומור- על שרירי בית החזה והריאות שמופעלים, על כמות החמצן בדם, על דופמין וסרוטונין שמפורשים..בקיצור- בריא.

הומור בעבודה תורם ל…:

  1. הומור משפר תקשורת ותורם ללכידות צוותית
  2. הומור ויצירתיות- מהמחקר שלי- ארגונים שבהם המנהלים עודדו שימוש בהומור זה יצר סביבה פסיכולוגית בטוחה שהשפיעה על יצירתיות ארגונית (יותר מגורמים אחרים).
  3. הומור מונע שחיקה, מגביר חוסן אישי וארגוני ומביא לשביעות רצון ומחויבות גבוהה לעבודה
  4. הומור משפר תפוקות ותוצאות עסקיות

מעל 1500 משתתפים, קבוצות מיקוד, ראיונות עומק, שאלונים וניתוחים סטטיסטיים – הביאו אותי להתמקד ולהבין ש…

אנחנו יכולים להיות בעלי חוש הומור מפותח, משתמשים בו תדיר עם חברים ובני משפחה אבל התרבות וכללי ההתנהגות בארגון בכל הנוגע להומור הם אלה שישפיעו בסופו של דבר על התנהגות הומוריסטית.

יש לא מעט כללי התנהגות בארגונים, כמו: הגעה בזמן, נוכחות, לבוש, התייחסות למנהל/ לקולגה ועוד.

יש גם כללי התנהגות הנוגעים להומור:

  1. האם מנהלים מעודדים שימוש בהומור או שהם עוזרים במקרה שהומור עבר את הגבול.
  2. באיזו מידה בארגון יש מערכת שמגיבה לשימוש בהומור לא ראוי. זה אחד הפקטורים המשמעותיים בכל נוגע לנורמות. ככל שיש מערכת חברתית מוסדרת- כך מרגישים בטחון פסיכולוגי להשתמש בהומור.
  3. כללים נוספים יכולים להיות סביב תוכן- לדוגמא: הומור על אמונה ודת, מגדר ומין- אלו נושאים שכמעט בכל הארגונים אינם מקובלים.
  4. באיזו מידה הומור מקובל בזמני שינוי ומשבר- האם בארגון מתייחסים להומור ככלי להגברת חוסן?
  5. באיזו מידה הומור המופנה כלפיי מדיניות וחברי ההנהלה הוא כלי מקובל וראוי

הומור כלי לאבחון תרבות- חשבו על ההומור בארגון שלכם וחשבו על התרבות ותמצאו קורלציות.

ד"ר פול מקגי הוא חוקר הומור, כתב מעל 50 מאמרים ו 15 ספרים בנושא הומור.

פיתח מודל שאותו גם בחן בעשרות מחקרים ונקרא 7 Humor Habits Program (McGhee, 2010)

הרגלי הומור.

שבעת הרגלי ההומור הם:

  • להקיף את עצמך בהומור
  • לטפח גישה הומוריסטית
  • לצחוק יותר
  • ליצור הומור משלך
  • לחפש הומור בחיי היומיום
  • לצחוק על עצמך
  • למצוא הומור בייחוד בזמנים של לחץ ומתח

הרצאות TED:

וכמה קטעים מצחיקים מ"המשרד":

Scroll to Top
דילוג לתוכן