מה יש עוד לכתוב שלא כתבו על הנושא בעבר, אחד הנושאים הנחקרים ביותר, בייחוד לאור ולאחר הקורונה.
כמה עברנו וכמה עוד נעבור…ממהפכה חקלאית, לתעשייתית, לשירותים, למהפכת ידע ותבונה..
רגע של הסטוריה – מתוך הספר של פרופסור דוד פסיג "צופן העתיד".
עד לאמצע המאה ה-19 כ- 70% מכוח האדם בשוק העבודה בתקופה זו בארה"ב עסק בעיקר בחקלאות. מעטים עבדו במקצועות תעשייתיים ובמתן שירותים. בעידן החקלאי, גם מי שידע לעדור, לגזום או לזרוע לא היה בטוח שיוכל להביא לביתו פת לחם בסופו של יום עבודה מפרך.
בתקופה התעשייתית- מאמצע המאה ה 19 עד למאה ה 20 השתנתה המגמה. כ-40-45% מכוח האדם שינה את העיסוק למקצועות תעשייתים שהיה להם ביקוש עצום לאור הגל העצום של מפעלים שהוקמו. המקצועות היו בעיקר טכניים ודרשו כוח פיזי. בתקופה הזו, העבודה העניקה רמת בטחון ורווחה שהיתה חסרת תקדים בכל ההסטוריה האנושית. ככל שעברו השנים, אותה רשת בטחון פיזית וחברתית הלכה וגדלה.
בתקופת השירותים (המאה ה- 20) נוצרה דרישה לכוח אדם מסוג חדש בשוק התעסוקה. מלחמת העולם השנייה יצרה ביקוש מוגבר לנותני שירותים מגוונים: עובדים שיש להם מגע שוטף עם ציבורים גדולים כמו עובדי בתי מלון, פקידי ממשל ושלטון מקומי, עובדי מידע כמו ספקי שירותי משפט או שירותי ביטוח. בעידן הזה הצריכו העיסוקים הכשרות ארוכות ומיומנויות אנושיות ואינטלקטואליות רבות. מי שעמד בדרישות השתכר יפה והיה מסוגל לא רק לדאוג לצרכיו הבסיסיים ולביטחונו הסוציאלי אלא גם לחסוך לטווח ארוך ולתמוך בילדיו. מי שרכש השכלה במקצועות מבוקשים כמו עורך דין או סוכן ביטוח או מתכנת מחשבים – היה יכול לצבור הון לא מבוטל.
תקופת הידע- במקביל לפריחה בתעשיות השירותים הלכה וגברה הדרישה לעובדים שהוכשרו לעבד כמויות גדולות של מידע ולהסיק מהן מסקנות בעלות ערך ייחודית. לקראת סוף המאה ה- 20 הגיעה הדרישה לממדים של מסה קריטית. בעידן הידע העיסוקים תובעניים מאוד, תקופת ההכשרות מתארכות, המיומנויות שעובד נדרש בהן אינן עוד שינון ויכולת תקשורת בין אישית מחודדות. נוסף על הידע הרב בתחומים שונים, נחוצות גם יצירתיות מחשבתית, חשיבה מקורית, אישיות מוסרית, אחריות סביבתית. מי שיוכשר לייצר תבונה ממידע רב, מי שיצטיין במגוון תחומים רחוקים זה מזה, מי שישמור על אמות מידה ערכיות וחברתיות נאותות "במוצרי התבונה" שהוא מייצר – יגיע רחוק.
התקופה האקזיסטנציאלית (אנחנו עוד לא שם..)- אקזיסטנציאליזם הוא הרעיון כי "הקיום קודם למהות". לעומת העידנים הקודמים יישאו אופי בדיוני – ההכשרות יהיו לא רק אינטלקטואליות אלא גם מוסריות וגם ספיריטואליות.
ההיסטוריה מלמדת אותנו שבכל מהפיכה הוכפלו מספר העובדים והומצאו תפקידים חדשים- יש לא מעט דוגמאות בטח בעולם הפיתוח והסטארט-אפים אבל לא רק.
השינוי בעולם העבודה מספק לנו אי וודאות אבל גם תקווה.
קבלו כמה רעיונות לתפקידים חדשים 😊: בונה איברים ביוני, בונה מציאות מדומה, רעיונאי (התפקיד שלו להעלות רעיונות בארגונים) ותפקידים מולטי דיסציפלינאריים כמו: גיאומיקרוביולוג (שילוב של גיאולוגיה ומיקרו ביולוגיה) או ביואינפורמציוניסט (שילוב של ידע גנטי עם תרופות מותאמות אישית)….
המוצרים שיפותחו יעניקו חוויות קוגניטיביות, חוויות רוחניות, חוויות המעצימות את החוויות הקיומיות של המין האנושי.
יש סדרה מצוינת בייס על עולם העבודה (שלושה פרקים), סיכמתי לכן כמה נקודות ואז מורה נבוכים למושגים בעולם העבודה החדש/ישן:
(1) יש הבדל גדול בין עבודה וקריירה והאבחנה הזו "הלכה לאיבוד". קריירה משרתת אתכם לכל החיים ואילו לעבודה יש פן עסקי נקודתי. כלכלת החלטורה או GIG WORKERS הפכה את העבודה לעסקית מאוד או במילים אחרות –"אני מה יוצא לי מזה".
(2) זהות- מתקשר לסעיף הקודם. יצרנו חברה שאנשים בה תלויים בכך שיש להם עבודה כדי להרגיש שיש להם סיבה חזקה להתקיים וסיבה לחיות. אגב בכובע נוסף שלי אני עוסקת בבדידות בקרב הגיל השלישי והם משתפים שנקודה משמעותית בחיים היא היציאה לפנסיה וסביב זה יש הרבה מתחים, לחצים, תחושה של חוסר שייכות וחוסר משמעות.
(3) גיוון זו הדרך לתכנן את כוח העבודה העתידי והגיוון מתבטא לא רק באוכלוסיות שונות כי אם היצע של משרות מגוונות- במשרה חלקית, מרחוק, לתקופה מסוימת תפקיד X ואח"כ תפקיד Y.
(4) משרות של מגע אנושי- ילכו ויגדלו. אי אפשר לעשות אוטומציה לעבודות טיפול רבות כמו: עובדים.ות סוציאליים.ות, אחיום.ת בבתי חולים ומרפאות ומורים.ות. גם הרובוטים שנועדו להפיג בדידות- לא באמת משמשים תחליף. נוסיף לזה את הגידול המשמעותי בדכאון וחרדה ונבין שהעתיד הוא במטפלים- בעיקר בכל הנוגע לגיל השלישי.
(5) שחיקת מעמד הביניים- נכנס לתוך הגדרת "כלכלת המשקולת"- היעלמות משרות בשכר בינוני והגדלת משרות בשכר נמוך. ב 1970 שלושה מעמדות התחלקו בצורה כמעט שווה, ב2016 מעמד הביניים עבר מנתח של38% לנתח של 23% וב2021 הנתח עוד ירד לטובת משרות בשכר גבוה (הייטק) ומשרות בשכר נמוך. זה גם מה שצפוי להיות בעתיד, אלא אם כן מעמד נמוך ילחם עבור שכר גבוה יותר. אגב מאבק המורים/העובדים הסוציאליים/המתמחים זה בדיוק זה, וזה ילך ויגבר.
אם תרצו לראות האם רובוטים יחליפו אתכן..מוזמנות לצפות באתר:
מצרפת את התחזית 😊. מבוסס AI כמובן.
מורה נבוכים לעולם החדש/ישן:
• סלאשר.ית- אנשי הגם וגם. מחזיקים בכמה "טייטלים" ומתפרנסים ממקצועות שונים לחלוטין. יכולה להעיד על עצמי שאני סלאשרית- יזמת, יועצת ארגונית, רואת חשבון וגם חוקרת. לא תמיד סלאשרית גאה כי זה מתיש את המוח- המוח לא בנוי למתקפה כזו ולכן צריך ללמוד לאזן.
• ההתפטרות הגדולה- מגמה כלכלית מתמשכת כיום ובה עובדים מתפטרים בהמוניהם ממקומות העבודה שלהם. המגמה החלה ב-2021 והיא בולטת בעיקר בארצות הברית. הסיבות האפשריות להתפטרות ההמונית כוללות קיפאון בשכר על אף העלייה ביוקר המחיה, חופש כלכלי שהתאפשר דרך התמריצים ששולמו במהלך מגפת הקורונה, חוסר שביעות רצון מתמשך מהעבודה ורצון לאיזון פנאי-משפחה-עבודה.
• ההתפטרות השקטה- אמנם עלה לכותרות בשנה האחרונה אבל התופעה היתה קיימת מאז ומתמיד. היא פשוט הפכה מתופעה של בודדים למגמה. זו לא התפטרות כי אם החלטה גורפת של עובדים להציב גבולות בפני המעסיקים שלהם לא לפרוע את האיזון בין כל מעגלי החיים.
• GIG WORKER – צורות העסקה זמניות כמו: פרילנסרים, העסקה לפרויקט מסוים. בארה"ב 36% מכלל העובדים הם גיג. זה באמת נושא ענק שאני חוקרת אותו כרגע- המחקר שלי עוסק בבטחון בעבודה ובמשמעות בקרב גיג לעומת שכירים.
• FOMO- Fear of missing out- פחד מהחמצה. חרדה חברתית שבה מישהו חושש להחמיץ חוויות מהנות שאחרים חווים. חרדה זו מאופיינת ברצון לשמור על קשר רציף עם אחרים ודאגה כפייתית מהחשש להחמיץ הזדמנות לאינטראקציה חברתית, רומנטית, עסקית או אירוע מספק אחר.
• FOBO- Fear of better options- משפיע על קבלת החלטות שלנו בעולם של ריבוי אפשרויות והזדמנויות.
• מודל 3-2-2: 3 ימי עבודה מהמשרד, 2 מהבית ו2 ימי מנוחה.
• מודל 100-80-100- עבודה במתוכנת של ארבעה ימים בשבוע.
• קריירה משורבטת- קריירה שהיא לא לינארית אלא נפרשת על כמה תחומים.
• CHAT GTP מהפכה של ממש, בעיקר בלימודים ובאקדמיה. האקדמיה היתה צריכה לעבור שינוי מזמן וזה יאיץ את התהליך וטוב שכך.
• סקילארית- את המושג שמעתי מהבנות שלי שמפרגנות אחת לשנייה "את ממש סקילארית" – המילה כמובן מגיעה מסקילס- היום מדברים במונחים של מיומנויות ופחות ידע. הידע קיים לכולם ואילו מיומנויות צריך להשקיע ולפתח.
• נוודות דיגטלית- עובדים העושים שימוש בטכנולוגיות תקשורת כדי להתפרנס, ובאופן כללי יותר, לנהל אורח חיים של נוודים. נוודים דיגיטליים עובדים לעיתים קרובות מרחוק וממדינות זרות.
יש עוד כמובן…לפעם הבאה.
וכרגיל, נקנח בסרטונים ולינקים שימושיים:
https://www.harvard.edu/in-focus/the-future-of-work/





