את המושג המרתק הזה הטביעו ריצ'רד תיילר וקאס סאנסטיין- חוקרי כלכלה התנהגותית. תיילר אף זכה בפרס נובל לכלכלה ב 2017. התיאוריה המרתקת שהם פיתחו נקראת Nudge או בעברית "דחיפות קלות".
"דחיפה קלה" משמעה להסיט את תשומת הלב לכיוון מסוים ועצם ההסטה ושינוי הסדר מייצרת שינוי בהתנהגות ובקבלת ההחלטות.
אחת הדוגמאות של שימוש בדחיפה קלה וההשפעה שלה היא בשירותי הגברים בנמל התעופה סכיפהול באמסטרדם. הרשויות צרבו צורה של זבוב שחור בכל שירותי הגברים. גברים כך מסתבר, אם הם רואים מטרה, תשומת הלב שלהם – וכתוצאה מכך גם יכולת הדיוק שלהם- משתפרות מאוד. שיעור הדליפות פחת ב 80%.
מיקום פירות/ירקות בגובה העיניים של הילדים לדוגמא היא דחיפה קלה בכיוון מסוים. אנחנו לא מונעים מהם שוקולד או ג'אנק פוד לדוגמא, רק משנים את הסדר (קודם ירקות) או מסיטים את תשומת הלב שלהם למה שנגיש ונוח.
בכל הנוגע לתחום בריאות העובדים, אפשר להועיל מאוד לעובדים על ידי דחיפות קלות. הדוגמא הבולטת היא החלפת הבורקסים והקרואסונים בישיבות במגשי ירוקת ופירות. הסיכוי לדוגמא שעובדים ימחזרו בקבוקים מפלסטיק או יאספו אריזות יגדל כאשר מחזורית תהיה בהישג ידם ויהיה משהו שיסיט את תשומת לבם לנושא.
לחלופין, אם אתם מחפשים דרכים להפוך את הפגישות למרתקות ומהנות יותר, תנו לעובדים את החופש לבחור את המיקום והפעילות. בעת שליחת הזמנה לפגישה, ספקו להם את האפשרות לבחור- פגישה בהליכה, פגישה בארוחת צוהריים או שיחת וידאו/טלפון.
כמה יכולת יש לנו להשפיע על תהליכי קבלת החלטות בשינויים קטנים ולא מורכבים…..
איך משנים התנהגויות לא רצויות?
ואין הכוונה לגיבוש קוד אתי או קביעת מדיניות או חוקים ארגוניים -את זה יש הרבה.
הכוונה היא להסטה של התנהגות בכיוון רצוי- אבל שימו לב- יכולת הבחירה תמיד נשארת אצל אדם (בעוד שבחוקים או מדיניות נלקחת יכולת הבחירה).
- משוב תדיר ומובן מסייע לאנשים לקבל החלטות טובות יותר
- הגדרה של ברירת מחדל- לדוגמא: במקום לספק לעובדים את הבחירה להצטרף לתוכניות פנסיה, רישום אוטומטי של כולם לתוכניות פנסיה ומתן אפשרות ביטול- מציע סיכוי טוב יותר. רלוונטי לתרומות כמו עיגול לטובה או הצטרפות לאדי- תרומת איברים.
- 3. הבנה מראש של ההשלכות- באמצעות דוגמאות רלוונטיות ושימוש בנתונים- דוחות ותיאורי מקרה
- שינוי בתמריצים- לא רק תמריצים כספיים, חשבו על תמריצים אחרים
- לספר על נורמות- מה קורה במקומות אחרים. בסדרת מחקרים שנערכו בקרב תושבי אזור סן מרקו בקליפורניה, נבדקה השפעת הנורמות החברתיות על צריכת החשמל הביתית. באחד המחקרים קיבלו התושבים משוב שבועי על צריכת החשמל הביתית שלהם, מלווה במידע על ממוצע הצריכה השכונתית באותה תקופה ("מה מקובל אצל השכנים"). המסר הנורמטיבי השפיע על כולם: הצריכה של אלה שצרכו יותר מהממוצע ירדה ב-6%.





